עוד שבוע שחולף

איך שהזמן אינו עומד מלכת, רץ בקצב שקשה להדביק, כבר מחר יסתיים עוד שבוע, ועוד איזה שבוע קשה מאוד. הרבה דברים התרחשו השבוע וכל דבר צריך טיפול ודחוף, תוכניות שניבנו בן רגע היו לבלתי רלוונטיות, וצריך עוד פעם לשבת ולחשוב איך לתכנן את הזמן שיספיק להכל. מהר מאוד גיליתי שאין דבר כזה אלא אם כן אני אקום בארבע בבוקר. גם בעבודה מאוד לא פשוט, ללמוד דברים וישר לעשות, בלי להבין אפילו למה, ועוד לא סיימתי משהו וכבר נוחת עוד דבר. והכל לעכשו ועם לא לעכשו אז לאחר כך, ואז נתקעת עם ערימות ניירת, לא מוצאת ידיים ורגליים בכל הבלאגן הזה. מה עוד היה? לקטנה מתנדנדת שן אז מהלילה היא בטוח תחלום על פיית השיניים שתגיע אליה באישון לילה וגם כמובן תשאיר מתנה, והיא עדיין לא סגורה איזה מתנה לבקש או כדבריה איזו משאלה. ועוד גברת אחת שתפסה בטחון עצמי הרע זו הכלבה שהתחילה לנהום על כל כלב שעובר אפילו במדרכה השנייה, ולרגע לא חושבת שביס אחד מכלב כזה יכול להיות כואב כואב. היא ממש מתגרה בכל כלב שהיא רואה נוהמת וקופצת ומושכת קטסטרופה, אז עכשו מנסה להרגיע אותה קצת. הפטנט של נייר כסף על הספה עובד וזו בשורה אדירה, כי ערות על הספה אני לא סובלת ואי אפשר כל רגע לשאוב. שמתי שני חתיכות נייר כסף לאורך הספה ויצאתי והכלבה לא עלתה על הספה, ומאז כל פעם שאנחנו יצאים שמים את הנייר על הספה, והכל נשאר נקי. תענוג. מה עוד? יש לי כמה רשומות שהכנתי במשך השבוע וקצת צריך לערוך לתקן ולפרסם ואני מקווה שכבר מחר אני אעשה את זה. בכלל הרבה פעמים אני כותבת ולא מפרסמת סתם מתוך עצלנות, או קוצר זמן מקווה שבהמשך אני אשתפר. חוויות מהחווה שלי בפיסבוק שאותה מנהלת ביד רמה ילדה קטנה, שקוצרת שותלת וכל היום מזיזה חיות שיעמדו בשורה, מצחיק , שורת פרות שורת ברווזים ואחרי שתי שניות כל אחד בכיוון אחר. אלה הצעדים הראשונים שלה בעולם המחשבים, כי צריך להתחיל מאיפה שהוא.